מי צפוי לעלות במשקל לאחר ניתוח הרזיה? 

מחקר חדש טוען כי הוא יכול לצפות התנהגויות מטופלים המיוחסות לעליה חוזרת במשקל לאחר ניתוח מעקף קיבה לפרוסקופי. ד"ר אסנת רזיאל עם תוצאות המחקר לגבי רמת הדיכאון, הפעילות הגופנית, גודל הקיבה, בולמוסי האכילה, התמיכה החברתית ושאר הסיבות המשפיעות על עליה או שימור המשקל לאחר הניתוח

מטופלים, שעוברים ניתוח מעקף קיבה, יורדים במשקלם בצורה משמעותית, אולם 20 אחוז מהם מעלים שוב חלק מהמשקל החל משנתיים לאחר הניתוח. במחקר חדש ביקשו החוקרים לזהות את ההתנהגויות המנבאות עליה במשקל לאחר ניתוח מעקף קיבה לפרוסקופי.

הגורמים הקשורים לעליה במשקל כללו פעילות גופנית מועטה, הערכה עצמית ירודה, וחוסר עכבות מול אוכל. נמצא שמיעוט בפעילות גופנית, הערכה עצמית ירודה ואכילה בלתי מבוקרת קשורים לעליה במשקל לאחר ניתוח מעקף קיבה. גורמים אלה עשויים לעזור לזהות מטופלים שנמצאים בסיכון לעליה במשקל, ויתכן כי ניתן יהיה למנוע עליה זו על ידי טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

ישנו מיעוט עקבי של מטופלים שאינו מצליח להגיע לירידה מספקת במשקל או שמעלה חלק מהמשקל החל משנה לאחר הניתוח. הירידה המקסימלית במשקל מתרחשת עד שנתיים לאחר הניתוח, ולאחריה חלק מהמטופלים מעלים עד 20 אחוז מהמשקל העודף שירדו.

המפתח להצלחה: לא לחזור להרגלי האכילה הישנים

הסיבות לכישלון לרדת במשקל בצורה משמעותית לאחר ניתוח בריאטרי כוללות גורמים רבים שחלקם תלויים במטופל. בעבר נמצא קשר בין הרגלי אכילה לקויים לפני הניתוח, כגון חוסר ריסון מול אוכל, לבין דבקות בהרגלי התזונה לאחר הניתוח לאורך זמן.

עם זאת, אין מספיק נתונים לגבי הקשר בין הגורמים הפסיכולוגיים-חברתיים לבין השמירה על המשקל או העליה החוזרת במשקל יותר משנתיים לאחר הניתוח הבריאטרי.

עליה במשקל לאחר ניתוח נגרמת לפעמים מגורמים אנטומיים, כגון התרחבות כיס הקיבה הקטן או התרחבות ההשקה למעי. בהיעדר גורמים מסוג זה, הסיבה השכיחה לעליה משמעותית במשקל לאחר הניתוח הינה שמטופלים אלה חוזרים בדרך כלל להרגלי האכילה שהיו להם לפניו, כגון אכילת ממתקים או בולמוסי אכילה.

זיהוי התנהגויות אכילה לקויות במטופלים שכשלו בירידה במשקל לאורך זמן יוכל לסייע לנו לזהות מטופלים שיוכלו להרוויח מהתערבויות פסיכולוגיות מוקדמות הכוללות טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

התנהגויות מטופלים המיוחסות להשמנה חוזרת בהשואה לאלה ששמרו על משקל תקין

נתוני רקע למחקר - במחקר השתתפו 119 מטופלים, הגיל הממוצע היה 49.7 שנה, ו-84.9 אחוז מהם היו נשים. ה-BMI הממוצע בתחילת התהליך היה 48.7, כאשר 41.2 אחוז מהמטופלים סווגו כבעלי השמנת יתר קיצונית עם מדד מסת גוף מעל 50 BMI.

מי עלה במשקל? שנתיים עד שש שנים לאחר הניתוח, סווגו המטופלים לקבוצת העולים במשקל, לעומת אלה שלא עלו במשקל, לפי סף שנקבע  במדידת עליה של יותר מ 15 אחוז מהמשקל הנמוך ביותר אליו הגיעו לאחר הניתוח. העליה במשקל התרחשה בממוצע 27.5 חודשים אחרי הניתוח.

מצב דיכאון - בין הקבוצות, זו שעלתה במשקל וזו שלא עלתה במשקל, לא היה הבדל מהותי בשכיחות של דיכאון לאחר ניתוח, ברם נרשמה מגמה גבוהה יותר של קבלת תרופות נגד דיכאון לאחר הניתוח, בקבוצה שעלתה במשקל.

פעילות גופנית - בקרב יותר מטופלים שעלו במשקל הייתה רמה נמוכה של פעילות גופנית (44.4 אחוז לעומת 18.5 אחוז). יש לציין כי אין הנחיות לכמות המומלצת של פעילות גופנית לאחר ניתוח הרזיה. מחקרים מסוימים טוענים כי הליכה יומית היא הפעילות המתאימה והבטוחה ביותר למטופלים בריאטריים.

תמיכה חברתית - מטופלים שעלו במשקל דיווחו בסקר התמיכה החברתית שיש להם פחות חברים, בהשוואה למטופלים שלא עלו במשקל.

הערכה עצמית - בקבוצה שעלתה במשקל היו יותר מטופלים בעלי הערכה עצמית נמוכה.

מתחים - יותר מטופלים שעלו במשקל דיווחו על מתח רב בעבודה או במשפחה שלהם.

בולמוסי אכילה – מטופלים, שעברו ניתוח וחזרו לבולמוסי אכילה, עלו יותר במשקל שנתיים עד שבע שנים לאחר ניתוח מעקף קיבה, זאת בהשוואה לאנשים ללא התקפים מסוג זה.

הגבלת גודל הקיבה - אחד המקורות העיקריים לירידה במשקל לאחר ניתוח מעקף קיבה הוא גודלו הקטן של כיס הקיבה, המגביל את הצריכה התזונתית. אם זאת, ישנם מטופלים, שמצליחים להתגבר על הגבלה זו, ולכן הם צורכים יותר מזון רך ועתיר קלוריות ועולים במשקל. מצבים אלה עשויים להיות קשורים למנגנוני רעב ושובע, ולחלק מהמטופלים אין שליטה על האכילה גם לאחר ניתוח, והדבר בא לידי ביטוי קליני בבולמוסים. במחקר נמצא כי ציון גבוה יותר המודד את אובדן השליטה על האוכל, היה קשור גם לעליה במשקל.

מוטיבציה - ירידה במשקל לאחר ניתוח עשויה להעיד על המוטיבציה, שהייתה למטופל לפני הניתוח, ויתכן כי היא חשובה יותר בהשגת הירידה ההתחלתית במשקל, אולם פחות קשורה לתוצאות בטווח הארוך (שנתיים ויותר).

מגבלות המחקר - המגבלות העיקריות של מחקר זה הן ההבדלים בזמן המעקב אחר שתי הקבוצות, זו שעלתה במשקל וזו שלא עלתה במשקל ואופיו הרטרוספקטיבי של המחקר.

לסיכום, ההתנהגויות הקשורות לעליה במשקל שנתיים עד שש שנים לאחר ניתוח מעקף קיבה הן חוסר הסתגלות להרגלי אכילה נכונים, פעילות גופנית מועטה והערכה עצמית נמוכה.